על פי התפישה הרווחת בציבור - המזדקן סובל מירידת זיכרון ותפקודים קוגניטיביים נוספים כמרכיב נורמאלי של הזקנה. לפי תפישה זו, לא ניתן להשפיע של ההפרעות הקוגניטיביות הללו , ששיאן בחלק גדול מן המזדקנים הוא שיטיון (דמנציה) כגון מחלת אלצהיימר. כל שניתן לעשות הוא לטפל: 1) במחלות הגורמות ירידה קוגניטיבית כגון מחלות כלי הדם ובראשן יתר לחץ דם, סכרת, עלית שומנים בדם ומחלות לב. 2) בהפרעות ההתנהגותיות הקשורות במחלות אלו כגון דיכאון ועוד. תפישה זו מקבלת את הירידה הקוגניטיבית בהשלמה. כמובן שכתוצאה מכך- מרגיש המזדקן לעתים קרובות ייאוש וחוסר שליטה בחיו. התוצאה הנה לעיתים קרובות הסתגרות דכדוך וייאוש המתבטאים בהסתגרות חברתית, בחוסר רצון לעמוד מול אתגרים חדשים, בירידת היכולת התפקודית ואף בהגברת תחלואה פיזית.
בשנים האחרונות הולך ומתברר כי ניתן לשפר מאד את התפקוד הקוגניטיבי בגיל הקשיש על ידי אימון (Cognitive Training) . הבסיס לכך כולל מספר תצפיות -
1. מתברר כי – בניגוד לתפישה המקובלת – ירידה בתפקודים הקוגניטיביים בכלל וירידה בזיכרון בפרט אינם חלק מתחייב מעצם תהליך ההזדקנות . נקודה זו חשובה ביותר כיון שלא ניתן היה אחרת לצפות שאימון קוגניטיבי ( Cognitive Training) יוכל להביא לשיפור משמעותי במצבים של ירידה קוגניטיבית ההולכת ומתקדמת. הדבר דומה לחוסר יכולת לשיקום משמעותי של חולשת יד או רגל, כאשר המחלה לא התייצבה אלא היא הולכת ומדרדרת. נמצא כי תהליכי הירידה הקוגניטיבית במהלך ההזדקנות אינם אוניברסאליים ואחידים.לדוגמה, במחקר שכלל מעל 1000 רופאים בגילאי 30 עד 80 נמצא כצפוי,כי קבוצת- בני הגיל מעל 75 תפקדו גרוע יותר מאשר קבוצת בני ה-35 ומטה. לעומת זאת כאשר נבדק התפקוד הקוגניטיבי ביחידים –התמונה הייתה שונה. כאשר הושווה תפקודם הקוגניטיבי של 10 הרופאים שתפקדו בצורה הטובה ביותר בקבוצת הזקנים, לקבוצה של עשרת בעלי התפקוד הקוגניטיבי הטוב ביותר בגיל הצעיר - לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות (מקור 1). כמו כן נמצא, במחקר שנערך בארץ– בין מחקרים אחרים בעולם – כי אצל אחוז גבוה –עד כ-37% מאוכלוסיית הקשישים -לא קיימת ירידה קוגניטיבית משמעותית או כי הירידה בתפקוד הקוגניטיבי הינה מינימאלית ביותר (מקור 2). ניתן אם כן לחשוב כי בחלק גדול מאוכלוסיית הקשישים קיים בסיס לשיפור היכולת הקוגניטיבית ע"י אימון בדומה לשיפור היכולת המוטורית.
2. עבודות שונות שבדקו הדמיה מוחית פונקציונאלית ב- functional MRI , הראו כי למרות שבמקרים רבים קיימת ירידה בהפעלה המוחית עם ההזדקנות, הרי שניתן להראות מקרים רבים של הפעלה גבוהה יותר ובאזורים מוחיים נוספים אצל המזדקנים לעומת צעירים (מקור 3 ).
לאור זאת, החלו בניסיונות Cognitive Training במזדקנים. ככלל, נעשו הניסיונות
בשלב הראשון במעבדה הנוירופסיכולוגית והראו שיפור בביצוע מטלות כגון מטלות זיכרון למשך זמן קצר יחסית במשך השהות במעבדה ( לדוגמה-מקור 4 ).
לאור ההצלחה של ניסיונות אלו, הורחבו פעילויות ה- Cognitive Training לתחומים קוגניטיביים נוספים (מהירות עיבוד קוגניטיבי, זיכרון, יכולת קונצפטואלית ועוד). כמו-כן- נבדקה השפעת האימון על תחומי תפקודי היומיום ומצב בריאותי כללי.
במחקר גדול מאד שבו השתתפו 2832 איש, נמצא שיפור משמעותי בפרמטרים שנבדקו יחסית לקבוצה שלא קבלה כל Cognitive Training. השיפור נמצא מאד משמעותי גם לאחר שנתיים וגם לאחר 5 שנים. בעצמתו, היה השיפור שווה לעצמת הירידה שנצפתה בקבוצה שלא עברה טיפול זה (מקורות 5-6). מעניין לציין כי מחקר שנעשה בארץ, הראה אפקט שיפור קוגניטיבי, אשר בלט אף יותר אצל משתתפים בעלי תפקוד נמוך בתחילת האימון (מקור 7).
המסקנה- יש חשיבות רבה ל- Cognitive Trainingבתהליך ההזדקנות לשם שימור התפקוד הקוגניטיבי ואף לשיפור תפקודי היומיום והמצב הרפואי.
הפעילות המוצעת על ידי חברת בריינספא הנה בעבור אוכלוסייה בריאה המצויה במחצית השנייה של החיים, כלומר אוכלוסייה שגילה 50 ומעלה. אם המחקרים המובאים לעי"ל מראים כי בגילאים מתקדמים (מעל ל70) ניתן לשפר באופן ניכר את התפקוד הקוגניטיבי, על אחת כמה וכמה ניתן לעשות זאת בגילאים הצעירים יותר (50-70).
תופעה חשובה המהווה מסד נוסף לפעילות בבריינספא כרוכה במושג " אי שימוש נלמד " learned non- use . מושג זה מודגש בדרך כלל בתהליכי שיקום מוטורי של אברים משותקים , ומתכוון למצב בו עצם אי השימוש בגפה מפחית את היכולת להפעלה עצבית של הגפה. תופעה קשורה הינה תופעת ה-disuse atrophy המתבטאת בדלדול שרירים לאחר תקופה מסוימת של העדר הפעלתם. בדומה-במהלך חייהם בני אדם מזניחים את השימוש בחלק מהכישורים הקוגניטיביים שלהם ובכך-קרוב לודאי- מחלישים איזורים שלמים במוח. הפעלה מכוונת של כישורי קוגניציה אלה עשויה לעורר מחדש את האיזורים המתאימים ובכך להרחיב את הפוטנציאל של המוח להתגבר ולפצות על פגיעה אפשרית שחלק מהתפקודים עם התקדמות הזקנה.
לסיכום:
הזקנה איננה מחלה מתקדמת ואינה מבשרת בהכרח נסיגה קוגניטיבית ושיטיון.
ניתן לשפר ולהרחיב את היכולת הקוגניטיביות באמצעות אימון ולימוד בכל גיל במידה ואין מחלה מוגדרת (נוירולוגית או אחרת) המונעת זאת.
ככל האימון והלימוד מתחיל מוקדם יותר ומתקיים באופן רציף יותר, יעילותו גדלה והסיכונים ללקות בנסיגה קוגניטיבית קטנים.
מקורות
1. Weintraub S ,Powell DH, Whilta DK: Successful cognitive aging,: individual differences among physicians on a computerized test of mental state. J Geriatr Psychiatry 28: 15-34,1994.
2. Wertman E.Brodsky J. King Y. Bentur N. Chekhmir S. : Elderly people with Dementia: Prevalence,Identification of Unmet Needs and Priorities in the Development of Services-Research Report, Center for Research on Aging, Meyers-JDC-Brookdale Institute, Jerusalem, 2005.
3.Reuter-Lorenz P, Lustig C : Brain aging: reorganizing discoveries about the aging mind . Curr opinion in neurobiol 15: 245-251, 2005.
4. Jennings JM, Jacoby LL : Improving memory in older adults :training recollection. Neuropsychol rehabil 13: 417-440,2003.
5. Wolinsky FD et al : The ACTIVE cognitive training trial and health related quality of life : protection that lasts 5 years. J gerontology, medical sciences, 61A,12,1324-9, 2006.
6.Ball K et al : Effects of cognitive training interventions with older adults. JAMA, 288,2271-2281,2002.
7. Korczyn AD, Peretz C, Aharonson V,Giladi N.: Computer based cognitive training with MINDFIT® improved cognitive performance above the effect of classic computer games ; Prospective ,randomized, double blind intervention study in the elderly. Presented at the 8th international Alzheimer's disease/Parkinson's disease Conference ,Salzburg,Austria ,3/2007.