אימון קוגניטיבי משפר זיכרון

 

מחקרים רבים נעשו בארץ ובעולם המראים כי אימון קוגניטיבי משפר קשב ריכוז ובעיקר זיכרון. אחד מהם מראה תוצאות בעבור אוכלוסיית נבדקים שכללה מעל ל- 2000 איש:

 

Jennings J.M. and Jacoby L.L. (2003) Improving memory in older adults training recollection. Jornal of neurophycologcal rehabilitation 2003, 13,(4) 417-440

 

 

 

Shatil et al. (2008) Improving cognitive performance in elderly subjects using computerized cognitive training. Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association, Vol: 4, Issue: 4, Pages: T492-T492

 

 

מחקר שנעשה בבית החולים איכילוב בראשותם של פרופ' עמוס קורצ'ין של פרופ' ניר גלעדי ושל ד"ר ורד אהרונסון השווה תוצאות קוגניטיביות של מבוגרים שהתאמנו בתוכנת MIndFit מול אלו שהתאמנו במשחקי חשיבה ממוחשבים וקבוצת ביקורת שלא התאמנה כלל. השיפור של שני סוגי האימון היה ניכר. יחד עם זאת, המתאמנים בתוכנת MindFit הראו שיפור מובהק ב- 8 פרמטרים מתוך 12 לעומת המתאמנים במשחקים הכלליים שהראו שיפור מובהק רק ב- 2 פרמטרים. התחום הבולט ביותר הוא השיפור בזיכרון הכללי.

 

אימון קוגניטיבי מגוון משפר יכולות מגוונות

 

בעוד רוב המחקרים התמקדו בזיכרון, אחד מהמחקרים החשובים שבוצעו על ידי קבוצת אקטיב בארה"ב בחן שיפור בפרמטרים שונים: מהירות תגובה, זיכרון והסקת מסקנות:

 

Wohnsky, Fredric D et al (2006).  The ACTIVE Cognitive Training Trial and Health-Related Quality of Life: Protection That Lasts for 5 Years. Journals of Gerontology Series A: Biological Sciences & Medical Sciences, Vol. 61A Issue 12, p1324-1329

 

הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות כאשר קבוצה אחת קיבלה אימון בזיכרון האחרת במהירות תגובה והשלישית בהסקת מסקנות. הנבדקים נבדקו שוב שנתיים לאחר הניסוי והאימון וכן 5 שנים מאוחר יותר. הירידה הקוגנטיבית של כולם הייתה נמוכה מאשר באוכלוסיה הכללית אשר לא עברה אימון, התוצאות הבולטות ביותר היו לקבוצת המהירות.

 

 

סדרה של מחקרים הראו כי אנשים פעילים לוקים פחות בנסיגה קוגניטיבית. יתר על כן, אנשים הפעילים במספר סוגים של פעילויות, בניהן אימון קוגניטיבי ופעילות חברתית, משמרים את יכולותיהם ברמה גבוהה בהרבה.

 

המחקר הבולט נעשה בשוודיה ובדק קבוצות קשישים עפ"י מאפייני פעילות הפנאי הבאים: אלו שמשתתפים בפעילות ספורט סדירה, אלו שמשתתפים בפעילות קוגניטיבית סדירה (שיעורי העשרה וכו') אלו שמשתתפים בפעילות חברתית סדירה, ואלו שמשתתפים בכל 3 סוגי הפעילות, כל זאת מול קבוצת ביקורת שאינה פעילה באף אחת מסוגי הפעילויות.

 

התוצאות מרשימות למדי: כל אחת מסוגי הפעילויות מפחיתה את ההסתברות לחלות באלצהיימר ב- 16%  ועד 19%, ואילו בעבור אלו שמשתתפים בכל 3 סוגי הפעילויות ההסתברות יורדת ב- 49%.

 

Fratiglioni L, Paillard Bord S., Bengt W. (2004) An active and socially integrated lifestyle in late life might protect against dementia. Lancet Neurology, vol. 3 pp343-343

 

Fratignioni L., Bengt W., Struss E. (2007). Prevention of Alzheimer's disease and Dementia. Major findings from the Kungsholmen Project. Physiology and Behavior Vol. 92 Issue 1/2 p. 98-104