סדנאות זיכרון

 

טכניקות לשיפור הזיכרון קיימות מאז הזמן העתיק. אמנם איננו יודעים אם התקיימו סדנאות זיכרון, אך אמירות לגבי חשיבות הזיכרון והמלצות לשיפור הזיכרון אנו מוצאים בטקסטים קדומים רבים של תרבויות מגוונות.

בתרבות היהודית אנו מוצאים מספר לא מבוטל של התייחסויות לנושא במישנה ובתלמוד לדוגמא : איסור על שכחה –" רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר: כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו... (אבות,ג',ח')" המקור מתייחס בחוסר סלחנות מוחלטת לשכחה. השכחה אינה לגטימית ולכן היא בבחינת חטא שהעונש (התיאורטי) עליו חמור ("כאילו" מתחייב בנפשו). הדבר אולי מובן יותר לדור שכל כולו סמך על השינון והזיכרון, אם כי אולי נקיפות המצפון, הבושה ושאר הרגשות השליליים הקשורים לשכחה, נובעים מן התודעה המשתקפת במקור זה.

במקום אחר אנו מוצאים המלצות לשיפור הזיכרון : "מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו בסדר היום ואומרים לו: אישי כהן גדול, קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת." (יומא,א',ד') משנה מספרת על האופן שבו היו מכינים את הכוהן הגדול לקראת העבודה שהוא מחויב לה ביום כיפור. סדר העבודה היה חשוב ביותר והיה צורך להקפיד על כל תג בעשייה ומתוך כך, חשוב היה שהכהן לא ישכח דבר ולכן יש צורך לערוך לו תרגיל זיכרון. תחילתו בכך שבאים זקנים-חכמים וקוראים לו (בקולם) את סדר היום שוב ושוב, אך לא מסתפקים בכך ואחר אומרים לו: "קרא אתה בפיך". ראשית, קרא ושנית, בפיך. לצורך הזיכרון מלמדת המשנה, שימוש רב חושי. הפעל חוש השמיעה (קורין לפניו) והראיה (קרא אתה) והדיבור (בפיך), שילוב של כל אלה, מבטיחים כי הדבר ייזכר. 

הדוגמא הידועה ביותר היא זאת המצוינת בהגדה של פסח רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"כ עד"ש באח"ב. כאן הכתוב מפתח שיטה של קידוד הפרטים הנדרשים לזיכרון באמצעות ראשי תיבות, היות וחשוב שהילדים יזכרו את הפרטים של יציאת מצריים והיות וחלק מפרטים אלה הנם המכות שהטיל אלוהים על המצרים יש לזכור את הנכות עפ"י סדרם: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות.

האם יתכן כי חכמי המשנה והתלמוד קיימו בבית המדרש גם סדנאות זיכרון במובן המודרני של המילה? יתכן. אין ספק כי זיכרון טוב נחשב כתמונה ראשונה במעלה המזכה את בעליה בתואר חכם.

 

ביוון העתיקה אנו מגלים עיסוק מפותח בזיכרון. טקסטים פילוסופים העוסקים בחשיבות הזיכרון ובשיטות לשיפורו, אלא שעבור היוונים הקדמונים טכניקות לשיפור הזיכרון לא אמורות היו לשפר זיכרון בקרב מבוגרם המצויים בפתחו של תהליך נסיגה קוגניטיבית. המטרה עבורם הייתה שיפור זיכרון בקרב צעירים אשר תפקידם מחייב זיכרון טוב במיוחד, לדוגמא נואמים או משוררים.

אחד מהמשוררים היוונים שעסק במיוחד בתחום הזיכרון הנו סימונידאס, בן המאות ה- 5 -6 לפנה"ס . סימונידאס פיתח שיטה הקרויה על ידי רבים בטעות שיטת החדר הרומי. העקרון הוא קידוד המידע בהתאם לנקודות ציון בחלל מוכר. את השיטה פיתח סימונידאס בעקבות אירוע טרגי, באחת המשתהות אליהן הוזמן לקרוא (למעשה לאמר בעל פה מתוך הזיכרון) את שיריו התרחשה רעידת אדמה וכל יושבי המקום נהרגו ורק הוא סימונידאס שרד. כאשר ניסו לברר מי היה בין באי המסיבה, מי הם הקבורים בין גלי ההריסות, שיחזר סימונידאס באופן מושלם את מקומות הישיבה של הנוכחים ובכך אפשר לזהות את הקורבנות.

גם במקרה של יוון הקדומה איננו יודעים אם הוקדש זמן מיוחד לסדנאות זיכרון, אך אין ספק כי התכונה של זיכרון טוב נחשבה כתכונה בעלת ערך רב, והוקדש מאמץ רב לשפרה בקרב הצעירים המשכילים, ולא רק בקרב הנואמים והמשוררים המקצועיים.

 

על פי תפיסתנו סדנאות זיכרון העוסקות אך ורק בהוראה של טכניקות זיכרון ובאימון בהן אינן יעילות מספיק עבור מבוגרים. הזיכרון הנו כה מרכזי לקוגניציה כי שיפור עמוק מחייב התייחסות מקיפה לצרכים הקוגניטיביים בכלל וביניהם הזיכרון. דווקא השיפור הכולל בתחומי הקשב, הריכוז, הגמישות המחשבתית, יכולת הדמיון, הסקת המסקנות והחשיבה היצירתית לצד עבודה ישירה לשיפור הזיכרון יתנו תוצאות טובות יותר בתחום הזיכרון עצמו.

 

מכאן שעבורנו בבריינספא סדנאות זיכרון הנן חלק מהסדנה האינטראקטיבית העוסקת בפיתוח קוגניטיבי כללי וגם בשיפור הזיכרון.