בריינספא - האם אימון מוח אכן פועל?

קבוצה אחת קיבלה משימות ממוחשבות המאמנות פתרון בעיות ויכולות מתמטיות. קבוצה שנייה קיבלה משימות ממוחשבות המפתחות קשב וזיכרון ואילו הקבוצה השלישית קבוצת הביקורת קיבלה משימות של מענה על שאלות פשוטות או על בסיס ידע אישי או על בסיס חיפוש באינטרנט.

התוצאות הראו כי אמנם כל קבוצה השתפרה בביצוע המשימות בהן התאמנה אך הדבר לא שינה את היכולות הכלליות שלה ביחס לשינוי וההשתפרות שחלה גם בקבוצת הביקורת.

תוצאות אלה נראות במבט ראשון מנוגדות הן לאינטואיציה (אימון בכל תחום משפר) והן לממצאי רוב המחקרים שנעשו בעשר השנים האחרונות .

לו תוצאות אלה היו תקפות, הן היו שומטות את הקרקע תחת פעילות שדה רחב של פעילות בתחום הפיתוח הקוגניטיבי ברחבי העולם, פעילות הכוללת חוברות אימון, סדנאות זיכרון, ובעיקר תוכנות לפיתוח הכשרים הקוגניטיביים. בכלל זה היו התוצאות עלולות לשמוט את הקרקע תחת השיטה בראשה אני עומד – שיטת בריינספא.

אלא שכאן יש מספר בעיות המערערות על תקפות המסקנות של המחקר.

1.      המחקר אשר כאמור הובל על ידי רשת טלוויזיה ולא צוות חוקרים מיומן, בוצע ללא כל מערך מחקרי מקובל העשוי לתת תוקף אמין לתוצאותיו, לא נבדקו הכישורים הקוגניטיביים המקדימים של המשתתפים. הקבוצות השונות לא נדגמו כראוי כדי לייצג את האוכלוסייה עבורה אנו מנסים להגיע למסקנות אופרטיביות.

2.      המחקר לא לקח בחשבון את גילם של המשתתפים, רוב תוכנות האימון מיועדות לאנשים במחצית השנייה של החיים בעוד במחקר הגיל הממוצע היה צעיר בהרבה.

3.      המחקר מלכתחילה עסק באנשים מיומני מחשב הנוהגים לחפש באינטרנט, גם קבוצת הביקורת התאמנה למעשה במחשב אלא שזאת לא על בסיס תוכנה מסוימת ומוגדרת אלא על מענה על שאלות.

4.      המשימות נבנו כדי שידמו לתוכנות האימון אך לא היו חלק מתוכנת אימון ובודאי חסרו את הדידקטיקה הקפדנית של תוכנת MINDFIT התוכנה בה שיטת בריינספא משתמשת.

5.      המחקר שאמנם הוחל על קבוצה גדולה מאד של נבדקים ארך זמן קצר מדי בכדי לבחון אפקט של תוכנית. אימון מומלץ בתוכנת MINDFIT הוא של 3 סבבים בני 24 אימונים כל סבב ובנוסף 3 סבבים של הערכה סך הכל 81 אימונים בני 20 דקות עד חצי שעה כל אחד.

6.      תוכנית בריינספא הכוללת לצד האימון בתוכנה סדנה אינטראקטיבית בת למעלה משעה בנויה על 48 מפגשים בני שעתיים.

7.        התוכנית כוללת סיעור מוחות, לימוד של טכניקות זיכרון, פעילות המפתחת דימיון ויצירתיות, פעילות מוטורית גופנית המאתגרת את המוח (קינסיולוגיה) ועוד.

כאשר מחקרים מתבצעים על ידי גופי תקשורת לא ברור האם התוצאות הנן תוצאות מחקר או תוצאות של סקרי דעת קהל – או במילים אחרות רייטינג.

לאור העובדה שרוב בני האדם נחשפים למחקרים באמצעות אמצעי התקשורת ההמוניים יש לפתח קריאה ביקורתית ונבונה לפני שאנו נותנים לכותבי עיתונים להוביל אותנו באף.