חשיבה אנליטית
מהי חשיבה אנליטית?
ראשית, למה בדיוק הכוונה בחשיבה אנליטית? פירוש המילה אנליזה, ממנה מגיעה ההטייה אנליטית, הוא "ניתוח" כשהמשמעות הינה "ניתוח ובדיקת נתונים". זאת אומרת, חשיבה אנליטית היא חשיבה שטבעה לנתח את הידע שאנו נחשפים אליו. כישורי החשיבה האנליטית מתבטאים ביכולת לפרק מידע לטענות ולאפיין את טבען ואת אופי ההקשר ביניהן. גישה קרובה הינה החשיבה הביקורתית, אשר מתמקדת בהערכת ביסוס ואיכות הטענות. חשיבה אנליטית לעומת זאת, הינה מושג רחב יותר, והיישום יכול להיות מכוון לארגון טוב יותר של ידע נלמד, או דליית מידע רלוונטי.
עקב המגוון הרחב של יישומי החשיבה האנליטית, רצוי להגדיר היטב מה בדיוק רוצים לשפר כאשר ניגשים לפתח אותה. למשל, קריאה ביקורתית של מאמר מדעי הינה מימוש ספציפי הנלמד לרוב במסגרות אקדמיות. במאמר זה אנו נסקור את הרמה הכללית יותר, ונבחן איך אפשר ללמוד לחשוב בצורה אנליטית יותר. לצורך כך, נגדיר חשיבה אנליטית לפי שלבים:
1) פירוק המידע למרכיבים בעלי משמעות אינפורמטיבית.
2) הערכה וביטוי מרכיבים אלו כטענות.
3) בחינת הקשר בין הטענות.
4) זיהוי ההקשר הרחב יותר, או היחס בין המידע החדש למה שכבר ידוע לנו.
לבסוף נראה איך תהליך זה עוזר לנו לבחון מידע לצורך הערכה, או ללמוד ידע חדש.
פיתוח חשיבה אנליטית
נתחיל עם השלב הראשון: פירוק המידע למרכיבים. כאשר אנו רוצים לנתח מידע מסוים, נרצה לדעת מה בפועל הוא אומר לנו, ולרוב מדובר ביותר מדבר מה בודד. ניקח למשל משפט דוגמא: "יוסי האכיל את הכלב שלו במזון כלבים מיוחד" - מכאן אנו יודעים כי:
* יש מישהו בשם יוסי.
* ליוסי יש כלב.
* יוסי האכיל את הכלב במזון כלבים.
* המזון האמור מיוחד.
פירוק יכול להתבצע גם לרכיבים גדולים וכלליים יותר, כתלות בהקשר שבו מנתחים ובגודל המידע.
השלב הזה הוא קל למדי, וכל מה שדרוש כדי לפתחו הוא ללמוד לתרגל ניסוח מחדש בצורת משפטים מתומצתים.
בשלב השני, נתרגם את מה שקיבלנו בשלב הקודם לטענות. כאן חשוב לשים לב לטענות נסתרות, ולמשמעות (שהינה לעיתים תלויית הקשר) של הנאמר.
לדוגמא, במשפט שראינו קודם, מסתתרות הטענות הבאות:
* יש יחוד בין מזון כלבים למזון בכלליות.
* המזון הספציפי שדובר עליו, נחשב מזון כלבים, אך שונה מכלל מזונות הכלבים באופן כלשהו.
טענות אלו כבר ניתנות לבחינה אם אנחנו עוסקים בניתוח ביקורתי.
כדי לפתח את החשיבה הזו, מומלץ לתרגל ניסוח ברור ואינפורמטיבי של טענות. בכתבים משפטיים, או בטיעונים מסודרים, קל יותר לזהות את הטענות, לכן אפשר לתרגל עליהם עד שמתפתחת היכולת לנסח בטענות מסודרות כל מידע שהוא.
בחינת הקשר בין הטענות הוא שלב קריטי בחשיבה אנליטית, שמאפשר בעצם להבין ולהעריך אותן. לדוגמא, כשאנחנו חוקרים טיעון המורכב מטענות והיסקים, הקשר בין ההסקים והטענות יכול לקבוע האם הטיעון נכון (מבוסס) או לא (כוזב). על מנת לבסס יכולת זיהוי טובה של איכויות היסק, מומלץ להעשיר את הידיעות בתחום הלוגיקה. אולם גם מבלי להיכנס ללוגיקה, חשיבה אנליטית היא אפשרית בבחינת סידור מידע (הכלב הוא של יוסי) או הערכת השכל הישר (זה הגיוני שכלב יאכל מזון כלבים). שיטה טובה לשיפור החשיבה האנליטית בדגש על שלב זה, היא לבחון מקרי קצה. מקרי קצה מאפשרים לבסס את גבולות הנכונות של היסק או גבול היחסיות בין גורמים מקושרים.
ולבסוף, זיהוי ההקשר הרחב יותר, מספק כלי לבדיקת אמינות המידע במקרה של הערכה, או לחילופין, מהווה את עצם הלימוד בצבירת ידע חדש. האינטגרציה של הידע החדש לתוך מה שכבר ידוע לנו על העולם, עם דגש על ההקשר בין מרכיבי הידע הנלמד לבין נתונים ידועים היטב, משפרת משמעותית את היכולת לקלוט את המידע החדש ולזכור אותו בהצלחה. לימוד הידע באופן אסוציאטיבי, דורש זיהוי נכון של מה שנלמד, וקישור עם מה שידוע. חשיבה אנליטית מסייעת לכך, והדרך לפתח שלב זה היא על ידי בניית אסוציאציות לטענות המרכיבות ובחינתן מול עולם המושגים הקיים.
לסיכום: חשיבה אנליטית היא מיומנות קוגניטיבית חשובה, אשר מתפתחת על בסיס ניסיון בביצוע נכון שלה. להתעניינות בסדנאות של בריינספא לאימון המוח, בכלל זה פיתוח כישורי למידה, התקשרו עכשיו ל: 1-700-700-132